#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. א מגריפה היתה במקדש כיצד היתה נראת?	"עשרה נקבים היו בה כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה מאה מיני זמר. <p dir=""rtl"">במתניתא תנא היא אמה וגבוה אמה וקתא יוצא הימנה ועשרה נקבים היו בה כל אחד מוציא מאה מיני זמר, נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר. אמר רב נחמן בר יצחק וסימניך מתניתא גוזמא.</p>"	ערכין יא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. ב מי היו המשוררים במקדש {בכלים}, ומה הטעם?	"לכו&quot;ע (בסוגיתנו) עיקר שירה בפה, ועבדים מעיקר הדין כשרים לשיר בכלי. <p dir=""rtl"">ר&quot;מ אומר ה&quot;נ עבדי כהנים היו שאין מעלין מדוחן ליוחסין, רבי יוסי אומר משפחת בית פגרים ובית ציפרא מעמאום היו משיאין לכהונה, שסובר מעלין מדוחן ליוחסין ולא למעשרות, רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר לוים היו שמעלין ליוחסין ולמעשרות.</p>"	ערכין יא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. ג האם כלי (שירה) מעכב את הקרבן ומנין?	"לר&quot;מ מעכב דכתיב &quot;ואתנה את הלוים נתונים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל ולכפר על בני ישראל&quot; מה כפרה מעכבת אף שירה. <p dir=""rtl"">וחכמים סוברים שאינה מעכבת ואת הקרא דורשים מה כפרה ביום אף שירה ביום.</p>"	ערכין יא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. ד מנין לעיקר שירה מן התורה (10)?	"רב יהודה - &quot;ושרת בשם ה' אלהיו&quot; איזהו שירות שבשם הוי אומר זה שירה. <p dir=""rtl"">רב מתנה - &quot;תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב&quot; איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה. [ומכאן לביכורים (יין) שטעונין שירה ילפינן טוב טוב.] </p><p dir=""rtl"">חזקיה - &quot;וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא&quot; אל תיקרי יסר אלא ישיר. </p><p dir=""rtl"">בלווטי א''ר יוחנן - &quot;לעבוד עבודת עבודה&quot; איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה. </p><p dir=""rtl"">רבי יצחק - &quot;שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל&quot;. </p><p dir=""rtl"">ר''נ בר יצחק אמר -&quot;המה ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים&quot;. </p><p dir=""rtl"">תנא מייתי לה מהכא - &quot;ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו&quot; ממשמע שנאמר בכתף איני יודע שישאו מה ת''ל ישאו אין ישאו אלא לשון שירה. </p><p dir=""rtl"">חנניא בן אחי רבי יהושע - &quot;משה ידבר והאלהים יעננו בקול&quot; על עסקי קול. </p><p dir=""rtl"">רב אשי - &quot;ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד&quot;. </p><p dir=""rtl"">רבי יונתן - &quot;ולא ימותו גם הם גם אתם&quot; מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח, ותניא נמי הכי. </p>"	ערכין יא.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא: א כהן שעבד עבודת לוי ולוי שעבד עבודת כהן ולוי שעבד עבודת חבירו (משוער ששיער) מה דינם ומנין?<p dir=""rtl"">[והאם מותר לסייע לאחר בעבודתו?]</p>"	"כמו שלוי שעבד עבודת כהן חייב מיתה, כך כהן שעבד עבודת לוי חייב מיתה דכתיב &quot;ולא ימותו גם הם גם אתם&quot; מה הם בשלכם במיתה גם אתם בשלהם.<p dir=""rtl"">לוי בעבודת לוי אחר אינם במיתה אלא באזהרה, ואביי אמר שבמיתה דכתיב &quot;והחונים לפני המשכן וגו' והזר הקרב יומת&quot; וזר ממש כבר כתיב, אלא זר באותה עבודה. איכא למימר כתנאי במעשה דריב&quot;ח בא לסיע לר' יוחנן בן גודגדא שנחלקו אם זה במיתה גזרו במסיע ואינו מוכח דאיכא למימר שלכו&quot;ע רק באזהרה ובכל זאת נחלקו במסיע.</p>"	ערכין יא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: ב האם אפשר לאמר שירה שלא על הקרבן, בעולת נדבה ונדבת ציבור ומה הטעם?	ר&quot;ל אמר שאומרים שירה שלא על הקרבן. בכל זאת בעולת נדבה לא אומרים שלא יצא מזה חורבן. בעולת נדבת ציבור הסתפק רבי אבין האם &quot;עולתיכם&quot; זה של כל ישראל או דוקא חובה ונפשט &quot;על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם&quot; {מה עולה קודש קדשים אף שלמים קודש קדשים} ומה שלמים קבוע להם זמן אף עולה קבוע לה זמן.	ערכין יא:		שני
